קשה לתאר דבר שלא רואים.

איך אפשר להסביר למישהו אודות "משהו" שאי אפשר לחוש?
נחשפתי לתופעות אנרגטיות בגיל מאוד צעיר.  אני זוכרת  אירוע מפחיד שקרה ברחוב בו גרתי, בזמן ששיחקתי עם חברות בחוץ: ראיתי בעיניי רוחי תאונה עוד לפני שקרתה. 

חוויה עוצמתית ומפחידה! 

כל כך פחדתי שלא סיפרתי לאף אחד. משהו בי אף הדחיק זאת במשך הרבה שנים.

שלושים שנה אחרי זה נחשפתי לתחום הריי-קי.

בתקופה ההיא, ריי-קי היה נושא חדש יחסית בארץ ומאוד מסקרן. 

השתתפתי בסדנא יחד עם קבוצה גדולה של חברים ודווקא שם, ביום השני לקורס נזכרתי באירוע שקרה לי בהיותי ילדה. ההבדל הוא שהפעם כבר לא פחדתי, אלא זרמתי עם התחושות שצפו בי.

ניתן לחלק את הריי-קי לרמות של הכשרה. הקורס הראשון שעברתי היה "ריי-קי 1" - הקורס היה כה מוצלח שכעבור כמה זמן למדתי קורס "ריי-קי 2". לפני מספר שנים ארגנתי שוב קורס "ריי-קי 3", הפעם אצלי בסטודיו.

ממש על קצה המזלג, ריי-קי היא אנרגיה אוניברסלית. במהלך הקורסים מקבלים חניכה מהמורה ובמעבר מקורס לקורס, דרגת האנרגיה גדלה (לדוגמא, "ריי-קי 2" ניתן לטפל מרחוק בעוד ב"ריי-קי 1", יש להיות בצמוד למטופל).

הטיפול הוא בהנחת הידיים במקומות שונים בקרבת גוף המטופל למשך מספר דקות וכך האנרגיה זורמת ומקלה, מרפאה.

בקיץ האחרון הזמנתי אלי לסטודיו "ריי-קי מאסטר" שהעבירה קורס "ריי-קי 1" לנכדות שלי – חוויה מופלאה לראות איך ילדות ונערות מתעלות את האנרגיה שלהן לדברים טובים. היה נפלא.

גם היום, ניתן לראות אותן עושות ריי-קי לעצמן או ביניהן להקלה על מתח או חוסר-נוחות.

כמי שמסתקרנת בכל דבר הקשור לעולמות הגוף-נפש, הזמנתי מורה לפנג-שווי להרצות אצלי בסטודיו. המורה, רבת פעלים לימדה אותנו במשך מספר שנים תחומים שונים הקשורים לארגון הבית על פי יושביו, אסטרולוגיה ונומרולוגיה סינית. 

כתוצאה מהיכרות עם עולמות אלה נחשפתי לביואורגונומי: תחום מרתק, מקיף ומפותח, עם מגוון רחב של כלים טיפוליים, מעשיים וקלים לביצוע. האבחון והטיפול  הם בעזרת עפעוף עפעפיים ותנועות ידיים, השאלות נשאלות והתשובות – מופיעות להן.

התוצאות מפתיעות!   

והינה מקרה שהיה  וכך היה:

פנתה אלי י', בכדי לקבל עזרה עם בנה ר' בן החמש.

ר' הוא הילד השלישי בבית. יש לו אחות ואח גדולים ממנו.

ר' נולד אחרי לידה שקטה במשפחה.

י' פנתה אלי מאחר שהתנהגותו של ר' מאוד מקשה בבית. הוא כועס מאוד והמשפחה כולה חוששת מאוד מהתפרצויות אלה – למעשה, משדרים לר' כי חוששים ממנו ומתגובותיו. ר' למד למשוך תשומת לב בדרך שלילית והחיים בבית הפכו לא נעימים עבורו, עבור אחיו ועבור הוריו. בתקופה ההיא, הלך ר' לגן אנתרופוסופי אבל עתיד היה להיכנס לבית-ספר רגיל – ולא כזה אנתרופוסופי.

אצל הוריו של ר' הייתה חרדה גדולה מאוד באשר ליכולתו להסתגל למסגרת אחרת הן בלימודים והן מבחינה חברתית.

הטיפול: 

כאשר מדובר בטיפול בילדים אני חייבת לעבוד עם ההורים. אם אפשר עם שניהם ואם לא, אז עם אחד מהם. כך יצא שקבעתי להיפגש עם י' אחת לשבוע כדי לנסות להבין את העבר על מנת להקל על המצב ולשפר את העתיד.

עם תחילת הטיפול התברר לי שהמצב אצלם בבית לא קל ונחוץ היה ליווי והבנה של מה גרם למצב הנוכחי.

התברר לי כי במסגרת הריון לא תקין (העובר היה פגוע) נאלצו ההורים להגיע להחלטה כל כך קשה וטעונה רגשית (של הפסקת הריון). במסגרת כך, הם נדרשו לעבור את התהליך ובה בעת - להמשיך לחיות חיים רגילים – עם שני הילדים בבית. מיותר לציין כי זה מהלך לא פשוט, טעון וקשה שאין לתאר.

בעקבות הלידה השקטה,

 (ולמרות השלמות עם ההחלטה להפסיק את ההריון) נוצרה תחושה של אשמה אצל ההורים. 

ואז נכנסה י' שוב להריון. סף החרדה בבית עלה ולמרות שההיריון התפתח בצורה רגילה ונולד תינוק בריא - נשארה ברקע שאלת הפסקת ההריון קודם. במסגרת הטיפול עלו אצל ההורים המון שאלות, חרטות, תחושות ואמירות קשות כלפי עצמם – היה קיים קושי עם המהלך שהם בחרו לבצע. ואז נולד ר'. לעיתים, ילד שנולד אחרי לידה שקטה  נושא על כתפיו מטען רב. גם אם לא במודע, היסטוריה מונחת על כתפיו. היה קושי עם ר' בבית – הקושי היה גדול, המצב היה נהיה מורכב.

ר' הגיע אחרי אח שאיננו. אח לו חיכו כולם – והפרידה ממנו (עם הפסקת ההריון) לוותה בעצב גדול, בקרב כל בני הבית. גם אם לא מזכירים את התינוק שלא נולד, זה נמצא באוויר, באווירה, במחשבות, בתחושות.

להשתוות ל"אח מושלם" שהפך למלאך זאת משימה בלתי אפשרית. למול "שלמות-טהורה" זו – התנהל ר'.

מצד אחד, הוא חיפש תשומת לב ואהבה,  מצד שני הרגיש צורך עז לרצות, להיות מושלם.

המרדף אחר הקשב, לא תמיד נעשה בדרך נעימה. ר' רק רצה תשומת לב ואהבה, כמו כל ילד אחר. את סביבתו של ר' עטפו מתח ופחד: סמויים אך נוכחים – הוא לא הכיר תחושה אחרת – זה היה רעש לבן ברקע חייו. הביטוי למצב היה התפרצויות זעם והתנהגות ותגובות מוגזמות. היציאה מפרופורציה – הפכה לנורמה, הקושי היה להרגל. והסביבה – פחדה. 

הרצון לרצות  - להיות מושלם, כי אם לא יהיה כזה לא יקבלו ו/או יאהבו אותו, גרר תסכול רב שהוסיף לקשיים הקיימים ממילא. 

השילוב בין תחושות ההורים, בלבול האחים הבוגרים ותחושותיו של הרך הנולד, אותם הוא חש עוד בבטן אמו, גרם למצב בו כולם במתח תמידי, חווים תחושות של פחד וחרדה על מה היה, מה יהיה ואיך צריך, כדאי ורצוי להתנהג. 

נוצר כאן קונפליקט שחייבים לטפל כמה שיותר מהר, לטובת כולם.

ביואורגונומי

סוף-דבר:

במשפחה, לאט -לאט, המתח ירד. האווירה בבית השתנתה. הכעסים והתפרצויות של ר' הלכו ופחתו והבית חזר לקבל את האופי הנעים והזורם לו היו רגילים לפני האובדן.

באותו קיץ המשפחה נסעה לחו"ל לטיול שארך חודש ימים. י' סיפרה לי שבתחושתם, ר' הוא ילד אחר. 

בראשון לספטמבר ר' השתלב בכתה א' רגילה בבית הספר השכונתי. הוא עשה זאת כתלמיד מן המניין, עם האתגר שחווים כל ילד ומשפחה עם עלייה לכתה א' - אך לא מעבר לכך.

עברו השנים. י' ואני בקשר גם בנושאים אחרים. לפני כחודש טיילנו יחד ופגשתי את ר'. עלם נאה יפה תואר, חביב ובעל ידע רב, נעים הליכות, חרוץ ודואג לזולת. פשוט תענוג להימצא במחיצתו!

ללא ספק י' ומשפחתה עשו דרך והיום נהנים ממשפחה אוהבת, נעימה ומלוכדת, כזו שכיף להם יחד!

הכאב על האובדן קיים והכמיהה להרמוניה משפחתית גדולה.